מכירת חמץ מתבצעת באמצעות פעולת 'קנין' פשוטה שניתן לבצע בבית. את מוצרי החמץ שאנו מעוניינים לשמור לאחרי חג הפסח, וכך את כלי החמץ, מרכזים בפינה צדדית בבית, במקום סגור שעליו יצויין בשלט: 'חמץ', כדי שלא יגשו אליו בטעות בפסח. את החמץ הזה אנו מוכרים לנכרי, ומכיון שהוא אינו שלנו, אין אנו עוברים איסור בהחזקתו. חשוב לדעת, שחמץ שלא נמכר לגוי ועבר עליו הפסח – אסור בהנאה גם לאחר הפסח!

איך מוכרים חמץ? ניגשים לאחד הרבנים שבאזור, או לבית חב"ד הסמוך, ושם מבצעים מעשה קניין של החמץ (רק למשך ימי הפסח, כמובן) לגוי מסויים, עימו עומד הרב בקשר. את המכירה הזו יש לערוך עד ליל בדיקת חמץ, שכן מיד בבוקר ערב פסח עורך הרב את המכירה לגוי.

לאלה שאין באפשרותם לגשת אל הרב למכור את החמץ, אנו מאפשרים להעביר הרשאה למכירת החמץ לרב באמצעות מילוי טופס זה.

מצווה לעורר שכנים ומכרים (אפילו מי שאינם מקפידים לשמור על כל דיני חמץ) להשתתף במכירת חמץ, כדי להימנע מאיסור "בל ייראה ובל ימצא" וכדי שהחמץ יהיה מותר באכילה אחרי הפסח.

שטר זה מיועד לשימוש פרטי בלבד. 

חנויות, מפעלים ובתי-אוכל זקוקים להדרכת ואישור הרבנות המקומית בעניין מכירת החמץ.
מכירת חמץ איננה כרוכה או מותנית בתשלום כלשהו, אלא במילוי התנאים האמורים ובהסכמה בלב שלם לביצוע המכירה. המכירה היא פעולה משפטית תקפה על-פי ההלכה, ולא "הערמה".